<h1>ספר השולחן הלכ' סעודה שער שני</h1>
<h2>דף קא:</h2>
חברים שהיו מסובין לאכול ויצאו לקראת חתן או לקראת כלה, אם הניחו שם זקן או חולה, חוזרין למקומן וגומרין סעודתן, ואין צריכין לברך פעם שנייה, ואם לא הניחו שם זקן או חולה או אדם אחר, כשהן יוצאין צריכין ברכה למפרע, וכשהן חוזרין צריכין ברכה לכתחילה. וכן הדין אם היו מסובין לשתייה או לאכילת פירות, שכל המשנה את מקומו הרי פסק את אכילתו, ולפיכך מברך למפרע על מה שאכל, ולכתחילה על מה שהוא רוצה לאכול. והמשנה את מקומו מפנה לפנה בבית אחד אינו צריך לחזור ולברך. ואפילו הניח שם זקן או חולה על השלחן, אין לו להפסיק וללכת לחוץ, אם אכל פת ושבעת המינין, אלא לדבר מצוה. אבל לדבר הרשות, אין לו להפסיק עד שיברך. כל המפסיק בתוך סעודתו בדבר הרשות, כגון ששמע קול רעמים ובירך ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם, או שהלך לקראת חתן וענה אמן, או לבית הכנסת וענה אמן יהא שמיה רבא מברך, אחר שאין זה עליו בחובה בתוך הסעודה, אינו חשוב הפסק ואינו צריך לחזור ולברך המוציא, וכן אם נצרך לנקביו באמצע סעודתו והפסיק, אינו צריך לחזור ולברך. וכן כתב הרב רבינו משה בר מיימון ז"ל. וזה שלא כדברי מקצת הגאונים ז"ל, שהיו מצריכין אותו לחזור ולברך.
<h2>דף קו.</h2>
אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק [ברכות מ"ו ע"א] בעל הבית בוצע, כדי שיבצע בעין יפה, ואורח מברך כדי שיברך לבעל הבית. אין המסובין רשאין לטעום כלום עד שיטעום הבוצע, וכן המברך על היין ישתה הוא תחילה, ויתן מככר שבירך עליו לפני כל אחד ואחד, וכן מן הכוס שבירך עליו יתן לכל אחד ואחד, וכן מן הכוס וכמו שאמרו [ברכות מ' ע"א] טול ברוך טול ברוך אינו צריך לברך, דאלמא צריך שיתן מככרו או מכוסו לפני כל אחד ואחד, וכן מפורש בירושלמי [ברכות פ"ו ה"א]. בד"א בשכולם צריכין להמתין למברך לאכול מככרו של מברך או לשתות מכוסו, אבל אם היה ככר לפני כל אחד וכן כוס לפני כל אחד, אין צריכין להמתין למברך, ולא לאכול מככרו ולא לשתות מכוסו, אלא כל אחד ואחד אוכל ושותה ממה שלפניו ואפילו קודם הבוצע, וכן כל אחד ואחד שותה מכוסו תחלה אם ירצה. ולמדו זה ממה שאמרו בפסחים גבי רב אשי דאיקלע למחוזא ואמרו ליה ליעביד לן מר קדושא רבה וגו' בריך בורא פרי הגפן, חזייה לההוא סבא דקא גחין ושתי. הרי ששתה מכוס שלפניו קודם למברך. וכתבו בעלי התוספות ז"ל שאילו היו הכוסות שלפני המסובין פגומין שאין ראוין לברכה, אז צריך שיתן המברך מכוס של ברכה לכל אחד ואחד מן המסובין.
